קבלת הודעה על עיקול משכורת בהוצאה לפועל היא אחד הרגעים המלחיצים והמערערים ביותר שאדם עובד יכול לחוות במהלך חייו. לעיתים קרובות, המשכורת החודשית היא צינור החמצן הכלכלי של העובד ושל משפחתו כאשר ממנה משולמים השכירות או המשכנתא, המזון, החשבונות והצרכים הבסיסיים ביותר.
החשש המיידי שעולה הוא "האם אשאר החודש בלי שקל?" או "האם מותר לקחת לי את כל המשכורת?" -התשובה היא שמדינת ישראל אומנם מאפשרת לנושים לגבות את חובם באמצעות הליכי הוצאה לפועל או גבייה מנהלית, אך היא מציבה קו אדום ברור ובלתי מתפשר אשר מעוגן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 ונועד להבטיח את קיומו בכבוד של העובד.
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד אייל צבי רוזנשטיין – עורך דין חדלות פירעון, מה מותר, מה אסור וכמה כסף חייב להישאר אצלכם בכיס.
מהו עיקול משכורת בהוצאה לפועל וכיצד הוא מתבצע?
עיקול משכורת בהוצאה לפועל הוא סעד משפטי הניתן לנושה (זה שמחזיקים כלפיו בחוב) במסגרת הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות או על ידי גופים מנהליים כמו רשות המיסים והרשויות המקומיות.
חשוב להבין את שרשרת הפעולות:
- הוצאת צו עיקול – הגוף הגובה שולח "צו עיקול צד שלישי" אל המעסיק של החייב.
- חובת המעסיק – מרגע קבלת הצו, המעסיק הופך מבחינה משפטית ל"נאמן" של המערכת כאשר אסור לו להתעלם מהצו, והוא מחויב על פי חוק להעביר את החלק המעוקל מתוך השכר אל הגוף המעקל.
- הגבלת העיקול – המעסיק אינו רשאי להעביר את כל המשכורת. עליו לבצע חישוב מדויק לפי ההגנות הקבועות בחוק הגנת השכר ולהעביר רק את הסכום המותר בעיקול.
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע כי ישנו חלק מסוים מתוך שכר העבודה (הנטו) שהוא חסין מפני עיקול, העברה או שיעבוד. סכום זה מחושב לפי הרכב המשפחה של העובד והוא נגזר ישירות משיעורי גמלת הבטחת ההכנסה של המוסד לביטוח לאומי – הרעיון מאחורי החוק הוא שגם לאדם שיש לו חובות, מגיע לאכול, לקנות תרופות ולחיות בכבוד אנושי בסיסי.
כמה כסף חייב להישאר לעובד?
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, החוק קובע סכומי מינימום שחייבים להישאר בידי העובד, אך הוא מגביל זאת גם באחוזים (עד תקרת שכר מסוימת) לפי הסטטוס המשפחתי:
- רווק/ה או עובד/ת יחיד/ה ללא ילדים – סכום הפטור עומד על כ-2,600 עד 3,000 ש"ח (בהתאם לגיל ולתנאים הספציפיים בחוק הבטחת הכנסה).
- עובד/ת עם בן/בת זוג (נשואים או ידועים בציבור) – סכום הפטור גדל ועומד על כ-3,800 עד 4,300 ש"ח.
- עובד/ת עם בן/בת זוג וילדים (או הורה יחידני עם ילדים) – סכום הפטור מטפס ויכול להגיע לטווח של 4,800 עד 6,000 ש"ח ומעלה, ככל שמספר הילדים התלויים בעובד גדל.
החוק קובע כי הסכום הפטור מעיקול יהיה הגבוה מבין השניים – סכום גמלת הבטחת ההכנסה המתאימה למצבו המשפחתי של העובד או סכום השווה ל-80% משכר המינימום הרשמי במשק (הנמוך מביניהם, אך לא פחות מגובה הגמלה). הגבלת העיקול מונעת מצב שבו העובד נשאר ללא מקור קיום בסיסי.
חשוב לציין כי כאשר מדובר בחוב מזונות (עבור ילדים או בן/בת זוג לשעבר), המחוקק נותן קדימות מוחלטת לזכות הקיום של הילדים על פני זכות הקיום של החייב. במצב כזה:
- ניתן לעקל את כל משכורת הנטו של העובד עד השקל האחרון.
- למעסיק אין שיקול דעת ואם הגיע צו עיקול בגין מזונות, הוא מחויב להעביר את מלוא השכר (בניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ובריאות בלבד) לגוף המעקל.
- הדרך היחידה של החייב להותיר לעצמו חלק מהשכר היא לפנות ישירות לראש ההוצאה לפועל או לשופט שנתן את הצו בבקשה מיוחדת להפחתת העיקול מטעמי אנושיות.
מה ניתן לעשות אם המשכורת שלכם עוקלה?
לפי עו"ד אייל צבי רוזנשטיין, אם גיליתם בתלוש השכר או בחשבון הבנק שהמשכורת עוקלה, אל תרימו ידיים.
ישנן דרכים חוקיות בהן ניתן לפעול כדי להקל על הגזירה:
- בקשה להפחתת עיקול / הקטנת צו חיוב בתשלומים – ניתן להגיש בקשה דחופה לרשם ההוצאה לפועל או לגוף המעקל, כאשר לבקשה זו יש לצרף מסמכים מקיפים המעידים על ההכנסות וההוצאות של משק הבית (שכר דירה, חשבונות רפואיים, תדפיסי בנק וכדומה). אם הרשם ישתכנע שהעיקול פוגע בצורה אנושה ביכולת המחיה, הוא עשוי להקטין את גובה העיקול החודשי או לפרוס את החוב על ידי איחוד תיקים בהוצאה לפועל תמורת ביטול העיקול על המשכורת.
- הגעה להסדר חוב ישיר מול הנושה – לעיתים קרובות, פנייה ישירה לעורך הדין של הנושה והצעת הסדר תשלומים חודשי קבוע (שבו תעמדו בוודאות) תביא להסכמה הדדית על הסרת עיקול המשכורת. נושים מעדיפים להגיע אל הסדר חובות אשר מעניק תזרים קבוע ויציב בהסכמה מאשר מאבקים משפטיים ממושכים בהוצאה לפועל.
- בדיקת טעויות בחישוב של המעסיק – ודאו מול מחלקת השכר או הנהלת החשבונות אצל המעסיק שהם אכן השאירו לכם את "נטו הקיום" המגיע לכם לפי החוק. מנהלי חשבונות שאינם בקיאים בפרטים עלולים בטעות להעביר סכומים גבוהים מדי.
לסיכום, הליכי עיקול משכורת הם כלי דרקוני וכואב, אך חוק הגנת השכר משמש כבלם ומגן אנושי עבור העובד בישראל כאשר במקרים רבים, החוק מבטיח שאף עובד לא יישאר ללא משאבים מינימליים למחיה בכבוד.
אם נקלעתם לסיטואציה כזו, המפתח הוא לא להתעלם. פעלו במהירות, בדקו את זכויותיכם מול המעסיק ובמידת הצורך פנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין אשר מתמחה בייצוג חייבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל), חובות והסדרים בשביל להחזיר את השליטה על החיים הכלכליים שלכם.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד אייל צבי רוזנשטיין בעל משרד עורכי דין לענייני חדלות פירעון בקריות אשר מעניק ליווי משפטי, ייצוג והגנה לחייבים פרטיים ועסקיים במסגרת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.